052-8778609

 
 


חיפוש :

מריבות - גם לריב צריך לדעת

מריבות - גם לריב צריך לדעת


המדריך שלפניכם יסייע לכם להבחין בין דפוסים מזיקים שיש להימנע מהם, ובין התנהגויות שיש לעודד בזמן מריבה. ומה אתם צריכים להביא כדי שזה יעבוד? כוח רצון, מחויבות ופתיחות לעשות דברים שנראים בהתחלה מוזרים ואפילו מגוחכים.

עם זאת, בשני מקרים צריכה להידלק אצלכם נורת אזהרה :ביטויי אלימות מילולית או פיזית, וריבים יומיומיים שיוצרים בבית שגרה עוינת. אלה מצבים שראוי לפתור בעזרת גורם מקצועי.

מי שמשקיע בזוגיות מקבל תשואה גבוהה מאוד, שבאה לידי ביטוי בכל מישורי החיים. אפילו חינוך הילדים קל יותר כשהזוגיות טובה, כי את הערכים החשובים - כבוד, הערכה, מחויבות, אחריות וקבלה - הם לומדים פשוט מהתבוננות במודל היחסים בין ההורים.
בטיפול זוגי או משפחתח אצל מטפל זוגי  או יועץ נישואים ומשפחה מוסמך ניתן ללמוד דרכי התמודדות עם מריבות וכיצד לתעל אותם למקומות נכונים
איך לא לריב

לא להעליב:בריב יש תחושה מוטעית ש"במלחמה כמו במלחמה", הכול מותר. אבל צריך לזכור שבסופו אנחנו רוצים להמשיך לחיות עם האדם הזה. אם נפגע בבטן הרכה שלו, הוא לא ישכח, ולא בטוח שיסלח. ביקורת פוגעת ומשפילה כמו "אתה כזה עצלן, לא פלא שאתה מובטל", היא מכה מתחת לחגורה, שלא ממש תעודד את בן זוגך לעזור יותר במטלות הבית.


אפשר למתוח ביקורת על מעשיו של בן הזוג, אבל תוך שמירה על כבודו. יש להימנע מלבקר את אישיותו ולפגוע בדימוי העצמי שלו, ולעולם לא להתעלל בו. התעללות היא לא רק גילויי אלימות, אלא גם שפת גוף מזלזלת, חיקוי משפיל ו"ברוגזים". ברוגז מתמשך הוא פשוט טרור, סוג של נשק להענשת בן הזוג.


לא להתחשבן:רובנו נוטים במהלך הריב להעלות מהאוב תלונות ודוגמאות מההווה ומהעבר שאינן קשורות לריב הנוכחי. רשימת המכולת הזאת מעצימה את העוינות ומובילה את בן הזוג לתסכול, לחוסר אונים ולהתגוננות ("כל מה שאני עושה לא טוב בשבילך"). על אף הפיתוי לנצל את המומנטום, מומלץ להתמקד בנושא המסוים שרבים עליו.


לא להכליל:בדומה ל"רשימת המכולת", שימוש בהכללות כמו "אתה אף פעם לא עומד לצדי כשאמא שלך מתקיפה אותי", או "את אף פעם לא תומכת בי כשקשה לי בעבודה", רק מעכב אמפתיה ומרחיק מפתרון הבעיה ("אם אני באמת תמיד כזה, אז כנראה אני לא יכול לשנות כלום וחבל על המאמץ שלי").


לא לנתח:ניתוחים פסיכולוגים של בן הזוג תשאירו לפסיכולוגים, הולך? רובנו נוטים, כמעט אינסטינקטיבית, לחפש מניעים פסיכולוגים עמוקים שיסבירו את התנהגות האחר. אמירות כמו "אתה לא מתחשב בי כי אתה רגיל שהכול סובב סביבך, וזה בגלל שאמא שלך פינקה אותך כל החיים", הן לעתים קרובות פסיכולוגיה בגרוש.


גם אם יש בהן אמת, אין בהן טעם, כי הן יוצרות אנטגוניזם שמוביל להתנהגות מגננתית ולמאבקי כוח. עדיף לומר בפשטות: "אני מרגישה שאתה לא מתחשב ברצונות שלי באותה המידה שהיית רוצה שאתחשב בשלך".

איך לריב נכון


לבדוק את עצמכם:את הילדים שלנו אנחנו מחנכים "לחשוב קודם כול איפה אתה לא היית בסדר", אבל כשזה מגיע אלינו, מי באמת עושה את זה?


בשלב ראשון שאלו את עצמכם: למה כל כך כעסתי? על אילו פצעי ילדות "מתלבש" הכעס שלי? מה חלקי בריב הנוכחי, ומה הייתי מעדיף לעשות אחרת? רק אחרי שתתבוננו בעצמכם היטב, תוכלו לעבור לבן הזוג ולהגדיר מה אתם מצפים ממנו. ההתבוננות העצמית מונעת את הקיבעון הידוע: "אני בסדר גמור, זה הוא שצריך להשתנות".


לרדת לשורש הבעיה:בהנחה שהגרביים הזרוקים בסלון הם לא העיקר, כדאי לנסות לזהות, מעבר לתלונות ההדדיות, מהן הנקודות הבעייתיות בקשר. לדוגמה, אם בזמן ריב על כסף/גידול ילדים/עזרה בבית נשמעת לעתים תכופות מדי הטענה "תמיד עושים בסוף רק מה שאת/ה מחליט/ה", נראה ששורש הבעיה הוא בתחושה של בן הזוג כי הוא נשלט ולא שווה כוחות. עכשיו אתם יודעים על מה צריך לעבוד.


לפתוח את הלב:גם אם נראה לכם שהתקשורת ביניכם זורמת, סביר להניח שאתם עושים את זה מעט מדי, דליל מדי ובאופן כללי מדי. "חשוב לדבר עם בן הזוג כל הזמן ולהימנע מהסתגרות ומהתרחקות", אומרת איפלח. ’לרוקן את פח האשפה’ כל הזמן, באופן קבוע ושוטף. לפעמים כדאי אפילו לקבוע מראש שיחת ’ריקון’ שבועית, עד שההרגל ייכנס לשגרת החיים".


הרעיון: אם תשתפו את בן הזוג בדברים שמפריעים לכם ותפרקו את אותם כעסים קטנים, לא תצברו בטן מלאה במועקות גדולות והרסניות. כדאי לתקשר עם בן הזוג באופן בהיר וברור. ותרו מראש על פיזור רמזים וציפייה לקריאת מחשבות ("אם הוא באמת אוהב אותי, הוא צריך לדעת ש..."). פשוט תגידו, בלי להתבייש, מה בדיוק אתם רוצים ממנו ואיך. לדוגמה: "אני רוצה שתשבי לידי כשאני צופה במשחקי הכדורסל בטלוויזיה", או: "אני רוצה שפעם בשבוע תכין איתי יחד את ארוחת הערב המשפחתית".


לשנות הרגלי הקשבה:הקשבה אמפתית היא שיטה מצוינת להוציא את העוקץ מהריב ולהשרות אווירה מפויסת, אך היא דורשת מאמץ אמיתי לשינוי הרגלי תגובה אוטומטיים.


השלב הראשון ב"חוק האמפתיה" קובע, כי בזמן שבן הזוג מדבר, הצד השני רק מקשיב. בלי להציע פתרון, בלי לענות בתלונה נגדית, ובלי לשדר חוסר כבוד בשפת הגוף. להפך - לשדר הסכמה, להישיר מבט או להנהן בראש.


בשלב השני, הצד המקשיב משקף את דברי בן הזוג (למשל, "אני מבין שבכל פעם שאני לא מכניס את הכלים למדיח, את נורא מתרגזת").


בשלב השלישי, נותנים תוקף לדברי בן הזוג (כלומר, מעבירים לו את התחושה שדבריו סבירים והגיוניים והוא לא "משוגע").


בשלב הרביעי מביעים הזדהות עם תחושותיו, גם אם לא מסכימים עם טענותיו ("זה בטח מאוד מתסכל אותך להרגיש שלא עוזרים לך מספיק)".


לדבר בשפת ה"אני":שנו את שפת הריב שלכם מ"אתה" ל"אני". גם אם זה ייראה בהתחלה מאולץ ולא זורם, התוצאות שוות את המאמץ. כל הטקסט צריך להיאמר בשפת ה’אני’. "’אני מרגיש ש...’, ’אני נפגעת כש...’, ולא ’אתה פוגע בי’. כאשר אדם מדבר על עצמו, על הרגשות שלו ועל המצוקות שלו, קל יותר לבן הזוג להזדהות עם הנאמר. 


לשדר ביטחון בזוגיות:במהלך הריב כדאי להפגין אמונה ביכולתכם לשפר את המצב ולשנות דפוסים בעייתים שחוזרים על עצמם שוב ושוב. זוג שתופס את עצמו כיחידה חזקה שיכולה להתגבר על מכשולים, לא יחפש את האשמים מחוץ למערכת הזוגית, יצליח להתגבר על תחושת הייאוש הנלווית למריבות, ויתמקד בנקודות הכוח שלו כזוג.


לנהל משא ומתן:בתחילת הקשר נרקם בין בני הזוג הסכם לא כתוב, המגדיר את תפקידו של כל אחד מהם בקשר (למשל, "אני החלשה והשברירית ואתה החזק והתומך"). צריך לבדוק אם ה’חוזה’ הראשוני הזה עדיין מתאים לשניכם, או שאחד מכם מעוניין לשנותו. לא להיתפס לקיבעונות ("אבל הסכמנו שאתה תמיד תבשל..."), ולהחליט מראש שבכל נושא מתקיים דיאלוג והכול פתוח למשא ומתן.


לבצע פעולות ריכוך:יש שיגידו שמדובר בגדלות רוח של ממש, אבל גם במהלך הריב כדאי לעגל פינות: להזכיר לבן הזוג את האהבה ביניכם, והאמיצים מוזמנים גם להביע חיבה תוך כדי. נראה לכם מרחיק לכת? אפשר להסתפק באמירות מקרבות כמו "אני שמחה שאנחנו מדברים על זה".


לשמור על הומור:הקשר בין הומור לריב נשמע טבעי כמעט כמו הקשר בין דגדוגים לכיסא חשמלי, אבל השימוש בהומור מחזיר את תחושת האינטימיות הזוגית, מאחר שהוא מחזיר אותנו לפרופורציות. הומור גם מאפשר לבני הזוג לרדת מהעץ שעליו טיפסו במהלך הריב. למשל, בן זוג שאיים במהלך השיחה שהוא ’יקום וילך’, יכול לסובב את זה ל’התכוונתי שאני אקום ואלך להכין לך קפה’, ובכך לשבור את הקרח".


לשמר את ההישג:ללמוד לריב נכון זו עבודה, וכמו כל דבר חדש, בהתחלה זה עשוי להיראות לבני הזוג מלאכותי. עם הזמן משתפרות המיומנויות ושפת הריב החדשה הופכת לחלק אינטגרלי מחייכם. אם אתם באמת רוצים לשנות את דפוסי המריבות שלכם, תרגלו זאת בשגרה בעזרת משחקי תפקידים. לדוגמה: עכשיו, במשך חמש דקות, רק אני מדברת ואתה מקשיב, וכו’".



לא בריא לריב רע


ריבים קשים, הכוללים השפלות וקנטורים, עלולים להיות לא רק הרסניים למערכת היחסים בין בני הזוג, אלא גם מסוכנים לבריאות. בעקבות הלחץ הנפשי משתחררים בגוף הורמונים המחלישים את המערכת החיסונית, ובעקבות ההתרגשות גם לחץ הדם נוטה לעלות. מחקרים בתחום הראו כי תופעה זו אופיינית בעיקר לנשים ולזוגות מבוגרים, וההמלצה ברורה: לריב בצורה הוגנת, אם לא למען הקשר, לפחות בשביל הבריאות.


טואול - בניית אתרים באינטרנט